זוגות רבים מקדישים זמן רב לבחירת צלם, תקליטן, שמלה וכו', ומחמיצים למעשה את הסיבה שלשמה התכנסנו- החופה והקידושין. החופה הופכת לטקס שולי שנועד בעיקר ליצור את הדרמה שבכניסת החתן והכלה, ומלבד המשפחה והחברים הקרובים, רוב האורחים בוחרים להעסיק עצמם בדברים אחרים.

אז נכון, טקס החופה יכול להיות טרחני, משעמם וארוך, אך באותה מידה ניתן להפוך אותו לטקס קליל, שמח ומרתק. הכול תלוי ברב המנהל את הטקס.

אז מאיפה מתחילים? איך בוחרים רב לחתונה?

ראשית, חשוב להתאים את מהלך ניהול לטקס לקהל המוזמנים שלכם. כלומר, בחתונה שרוב מוזמניה מסורתיים/דתיים לא נהוג לנהל טקס באופן משעשע מדי העשוי להתפרש כמזלזל במעמד המכובד. בחתונה שרוב אורחיה חילוניים, לעומת זאת, הדבר יתקבל בשמחה ואף יסייע בריתוק הקהל לטקס.

בנוסף, טקס המיועד למסורתיים הוא כזה שאורך זמן רב יותר וכולל במהלכו מנהגים דתיים המאפיינים ארצות מוצא שונות וכמובן, דרשה קצרה של הרב.

מעבר לכך, חשוב להבין כי ליהודים בארצות מוצא שונות התפתחו מנהגים וסגנונות תפילה אופייניים. טקס המנוהל בסגנון יהדות אשכנז שונה במאפייניו מזה המנוהל בסגנון יהדות ספרד, לדוגמא. לפני שבוחרים רב לחתונה, חשוב להחליט באיזה סגנון אתם מעוניינים לנהל את הטקס, כמובן בהתאם למוצאו העדתי של הזוג והאורחים.

טרנד הרבנים המזמרים, שהתפתח בשנים האחרונות, מנסה ומצליח לשדרג את טקס החופה ומביא להשתתפות פעילה של הקהל במהלך הטקס. תוספת של מתופף/כנר עשויה אף היא לתרום לשדרוג האווירה ולנסוך בריטואלים הדתיים פן קליל יותר. גם פה כדאי להיות זהירים ולוודא שהטקס מחד, לא מקבל סגנון של מועדון שירה בציבור , ומאידך, לא הופך לארוך מאוד ומתיש. כי עם כל הכבוד לחגיגה, הקהל מתעייף בסופו של דבר. ואתם לא רוצים שהקהל שלכם יתעייף.

ולסיכום, אחרי שבחרתם רב לחתונה, כל מה שנשאר הוא לחתום על הכתובה, לשבור את הכוס ולהתכונן טוב טוב למבול הנשיקות שאתם צפויים לקבל/לתת בדקות שאחרי...

מזל טוב!